בעבודה עם מנהלים אני רואה פער שעולה בין התפיסה הניהולית שלהם לבין היישום שלה בפועל. 🫨
בתפיסה, הם מאמינים שמנהלים צריכים להיות רגישים לעובדים, אכפתיים, דואגים, הם צריכים להקשיב, לבנות יחסים, לפתח אותם מקצועית, לחנוך, לפתור בעיות….
בפועל אם מסתכלים על היומנים העמוסים שלהם, אפשר לראות בבירור מה חסר.
🤷 חסרות פגישות 1X1 שלא מזומנות או שבאופן עקבי הן מתבטלות.
🤷 חסר זמן ללמידה, חניכה והתפתחות מקצועית
🤷 חסר זמן לניהול הקשר – פגישות אישיות, צהרים או קפה משותף בבוקר
🤷 חסר זמן פנוי להתייעצות, תמיכה ופתרון בעיות
זה לא שהם לא עושים את זה בכלל, אלא שהם לא עושים את זה מספיק.
כשלא מקצים זמן ביומן לניהול האנשים,
המשימות הבוערות מקבלות תיעדוף יותר גבוה,
ואז ניהול האנשים נדחק, הופך למגיב במקום יזום,
ובד"כ קורה קצת מאוחר מידי.
ויש מחיר:
🔥 שיחות אישיות מתקיימות רק סביב משבר או כשהעובד מציף בעיה
🔥 פידבק מגיע כשהוא עושה טעות או לא מצליח
🔥 בעיות נפתרות רק כשהעובד מרים דגל או כשהן מתפוצצות
🔥 סמול טוק קורה אם נפגשתם במקרה במטבחון
🔥 וחניכה עושים אם הוא צריך להיכנס לנושא חדש
כשהיומן הוא המלך 👑 , מנהל צריך לוודא שהוא מקצה זמן לניהול האנשים,
זמן שתואם את התפיסה הניהולית שלו.
זה יעזור לו למנוע בעיות מראש,
לייצר ערך גבוה יותר לעובדים,
לשפר ביצועים
וגם…
להרגיש טוב יותר עם עצמו, כי הוא מיישם את התפיסה שלו!
כולנו רוצים עובדים עצמאיים, אז למה כל כך קשה לשחרר?
מאי 17, 2025
